גז"ד למורשע בהפקרה לאחר פגיעה, נהיגה רשלנית, גרימת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף ועוד

כללי:

הנאשם, איברהים גאזלין, הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות הבאות:   הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64 א (ב) + סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, התשכ"א, 1961; נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 62 (2) + 38 (2) + 38 (3) לפקודת התעבורה, התשכ"א, 1961; התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א, 1961 ולפי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה; אי שמירת רווח, עבירה לפי תקנה 49 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א, 1961 ולפי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.        

לפי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, ביום 18.3.07, סמוך לשעה 23:30 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג פולקסווגן גולף (להלן: "הגולף'") בחיפה, ברחוב ההגנה, מכיוון צפון לכיוון דרום והגיע לצומת ההגנה - אבנר, המרומזר. באותה עת הרמזורים פעלו כתקנם. לפני רכבו של הנאשם נסע ונעצר - עקב אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו - רכב פרטי מסוג סובארו (להלן: "סובארו'"), נהוג בידי מר הירש מנחם. הנאשם נהג את רכבו ברשלנות בכך שלא שם לב לדרך, הבחין באיחור בעצירת הסובארו, בלם באיחור והתנגש בעוצמה עם חזית רכבו בחלק האחורי של הסובארו. כתוצאה מן התאונה, נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי נהג הסובארו ו- 4 נוסעים שהיו ברכבו. הנאשם עצמו נחבל בגופו חבלה של ממש, ואובחן שבר בידו, כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים. למרות שהיה מודע לתאונה שגרם, המשיך בנסיעה מבלי לוודא את תוצאות התאונה ומבלי להגיש עזרה לנפגעים, כנדרש בחוק, ונעצר רק מאוחר יותר על ידי המשטרה .

בהכרעת הדין נדחתה גרסתו של הנאשם כי חזר למקום התאונה כדי לתהות על שלומם של הנפגעים. נקבע, כי הנאשם נס מהמקום מבלי לנסות ולבדוק מה שלומם והפקיר אותם לגורלם. לא זו אף זו, מחומר הראיות עלה, וכך אף נקבע כמימצא עובדתי, כי הנאשם יחד עם חברו, ניסו להעלים את רכב הגולף מזירת התאונה, באמצעות גרירתו מזירת התאונה טרם שהגיעה למקום המשטרה. ניסיון זה סוכל עקב הגעת המשטרה למקום מיד ובסמוך לאחר התאונה, לאחר שזו הוזעקה למקום ע"י רכב שעבר במקום שאף ניסה להגיש עזרה לנפגעי התאונה.

 
תסקיר שירות המבחן:

על הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן אשר בחן את נסיבותיו האישיות ואת התייחסותו לעבירה הנדונה.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם (32) נשוי ואב לשניים, הינו אסיר משוחרר אשר הורשע בעבירה של ביצוע מעשה מגונה ו שוחרר ממאסרו ב- 2003. הוא בעל השכלה תיכונית, השמיני מבין 11 אחים שגילם נע בין 22-46 שנים, כולם נשואים. לפני כשנה שכלה המשפחה את הבן הצעיר בתאונת עבודה. כיום עובד הנאשם למחייתו כמנהל עסק למשאבות בטון.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם גדל במערכת הורית אשר התקשתה ליתן מענה הולם לצרכיו והתקשתה בקביעת גבולות ברורים עבורו. מסקנה מתיישבת היטב עם התנהגותו פורצת הגבולות כאשר הנאשם מספר לשירות המבחן כי בגיל 19 לערך החל לצורך אלכוהול. לדבריו, עשה זאת רק בהקשר חברתי, ושלל התמכרות לטיפה המרה. בשלב מאוחר יותר הסתבך בעבירת מין חמורה של ביצוע מעשה מגונה ונשלח, כאמור, לעונש מאסר אותו ריצה מאחורי סורג ובריח. יצוין, כי גם ביחס לעבירה האמורה, התקשה הנאשם עד היום לקבל אחריות של ממש למעשיו ושלל בעייתיות בהתנהלותו.

באשר לעבירה הנדונה, סיפר הנאשם לשירות המבחן כי הוא מקבל אחריות על ביצועה, הביע צער וחרטה, אך טען כי חזר למקום התאונה.

שירות המבחן קובע בחוות דעתו, כי לאור התנהלותו של הנאשם בתאונה דנן, ולאור התנהלותו במערך הכולל של חייו, מדובר במי שמתקשה לווסת את צרכיו ובמי שאינו שולט בדחפיו. הוא ממוקד בצרכיו האישיים ומתקשה לראות את הזולת, את הצורך להתחשב בו, ולכן פועל באופן פוגעני כלפי הזולת.

למרות הקביעות החמורות הללו, אשר להן זיקה ברורה ואדוקה לעבירה החמורה ביותר בה הורשע בתיק זה (עבירת ההפקרה לאחר הפגיעה), ואשר בהן מונח כנראה הרובד האישיותי בעייתי של הנאשם אשר הוביל לביצועה של עבירה חמורה זו, למרות זאת, בא שירות המבחן בהמלצה לפיה, על בית המשפט להימנע מהשתת מאסר על הנאשם, מחשש שהדבר יפגע באורח חייו. שירות המבחן ממליץ איפוא, להסתפק בענישה חמורה פחות, לרבות ביצוע עבודות שירות, מתוך אמונה כי די יהיה בכך כדי להציב לנאשם גבולות ברורים.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה עמד על חומרת מעשיו של הנאשם אשר התרשל בנהיגתו, פגע בעוצמה ברכב הסובארו אשר עמד בצומת עקב האור האדום, ולמרות הפגיעה עזב במהירות את המקום מבלי שהוא מנסה לעמוד על טיב הפגיעה ומבלי להגיש עזרה לנפגעים. לדבריו, לא מדובר בבחור תמים אלא במי שריצה בעבר עונש מאסר בעבירה מהחמורות שבספר החוקים, וכן לחובתו רישום תעבורתי חמור הכולל הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, ועל כן עתר להחמיר בעונשו ולהטיל עליו בין היתר עונש מאסר בכליאה ממשית.

באי כוחו של הנאשם, אשר טענו כל אשר יכלו לטעון עבור שולחם, ביקשו לשכנע את בית המשפט, כי אכן מדובר בעבירה חמורה ביותר, אך זו נעברה עקב שיקול דעת מוטעה, על כך הצר ומצר הנאשם. מדובר במי שעשה כברת דרך מנהל  אורח חיים נורמטיבי. עונש מאסר יגרום לרגרסיה רבה באורח חייו הנורמטיבי. כמו כן, הפנו הסניגורים לאסופה של פסיקה שהגישו ולפיה על לבית המשפט להחמיר עם הנאשם, שכן, לגישתם בתי המשפט לא נוהגים להטיל עונש מאסר ממושך ולכל היותר הסתפקו בהטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכך גם התבקש מותב זה לנהוג.

דיון והכרעה עונשית :

  סעיף 64א לפקודת התעבורה שכותרתו "הפקרה אחרי פגיעה", קובע בהאי לישנא:

"(א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו - מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.